ארבעה חלקים עיקריים לתרבות היין:

​

1. צריכה – שתייה יום-יומית, בארועים וארוחות, במסורות דתיות. עם תרבות הצריכה מגיעה תרבות השיתוף בערוצים חברתיים שונים, לימוד והכרת הטעימה והערכת היין, התאמת היין למזון ועוד.
    

2. יצור היין – יקבים קטנים ככגדולים, מייצור הכי פשוט עד שיא שכלולי הטכנולוגיה בהפקה, ייצוב, שימור, יישון, שיווק והפצה. מן המכירה ביקב מעבר לדוכן הטעימה, מכירת היין במסעדה, במרכולים ורשתות שיווק וחנויות יעודיות. גם השיווק הדיגיטלי באינטרנט עושה חיל.
    

3. גידול הענבים – בכרם, בחצר, במושב, בחלקות קטנות במדרגות ההרים, או במרחבים גדולים מאופק עד אופק.
    

4. מדע וטכנולוגיה – במחקר חקלאי, פתוח זנים חדשים, שיטות גידול חדשות וטכנולוגיות ייצור חדישות. עם הפיתוח והתקדמות המדע הגענו כיום לקיומם של זנים חדשים שהם פרי מחקר ופיתוח של שנים רבות. זנים חדשים אלו חלקם הוא קניין רוחני (פטנט, רשום בזכויות מטפחים), והפצתם מוגבלת לאלו בעלי הזיכיון לגדל ולהכין מהם יין.